כשזה מגיע לחדשות כלכליות, זכינו כל כך הרבה שנמאס לנו לזכות, או בכל מקרה מבזים על זה. בשבוע שעבר, קיבלנו עוד דוח תעסוקה נהדר - גידול בעבודה במשך 39 חודשים רצופים - וזה מרגיש כאילו כמעט אף אחד לא שם לב. בפרט, לא ברור אם החדשות הטובות יפגעו בנרטיב הנפוץ אך השקרי שהנשיא ביידן מנהל כלכלה גרועה. התחל עם העובדות: יצירת מקומות עבודה תחת ביידן הייתה באמת מדהימה, במיוחד כשאתה זוכר את כל התחזיות הבטוחות אך השגויות הללו של מיתון. לפני ארבע שנים, הכלכלה ספגה טרור בגלל מגיפת קוביד-19, אבל אנחנו יותר מהתאוששנו. ארבע שנים לאחר תחילת המיתון של 2007-9, סך התעסוקה עדיין ירד ביותר מחמישה מיליון; עכשיו זה עלה בכמעט שישה מיליון. שיעור האבטלה היה מתחת ל-4 אחוזים במשך 26 חודשים, הרצף הארוך ביותר מאז שנות ה-60. האינפלציה אכן עלתה בשנים 2021-2022, אם כי הזינוק הזה נרגע ברובו. אבל רוב הרווחים של העובדים עלו במונחים ריאליים. בארבע השנים האחרונות, שכרם של עובדים שאינם מפקחים, המהווים יותר מ-80% מהתעסוקה הפרטית, עלה בכ-24%, בעוד שהמחירים לצרכן עלו פחות, בסביבות 20%. מדוע, אם כן, כל כך הרבה אמריקאים עדיין אומרים לסקרים שהכלכלה במצב רע? לא פעם, כל מי שטוען שאנחנו נמצאים ב"וויבסיה", שבה תפיסות הציבור מנוגדות למציאות הכלכלית, מתויג. בתור אליטיסטית, מנותקת מהחוויה האמיתית של אנשים. ויש ז’אנר שלם של פרשנות לפיה אם אתה פוזל מספיק חזק לנתונים, זה מראה שהכלכלה באמת גרועה, אחרי הכל. אבל פרשנות כזו היא ניסיון להסביר משהו שלא קורה. ללא ספק, יש אמריקאים שנפגעים כלכלית - למרבה הצער, זה תמיד נכון במידה מסוימת, במיוחד בהתחשב בחולשת רשת הביטחון החברתית של אמריקה. אבל באופן כללי, האמריקאים אופטימיים יחסית לגבי הכספים של עצמם. לא קשה לראות מאיפה באה האסימטריה הזו. פוליטיקאים וכלי תקשורת רפובליקנים מאוחד…
קרא עודהיה הראשון לענות דיון כללי זה.